לשונה של מגילת אסתר

חורבן בית ראשון היה נקודת מפנה לא רק בין תקופה לתקופה , אלא גם בין לשון ללשון : לשון בית ראשון מחד גיסא , ולשון בית שני מאידך . ספרי המקרא , שנתחברו אחר החורבן , נבדלים ביסודות לשונם ובדפוסי סגנונם מן הספרים שנתחברו בימי בית ראשון , ובפני סופר בן תקופת בית שני , שבא לכתוב עברית , עמדו שני סגנונות לבחירה . בעל מגילת אסתר בחר בסגנון הפרוזאי הקלאסי של סיפורי המקרא הקדומים . האם עלתה מלאכתו יפה בידוז מחבר המגילה משתדל לדבוק בלשון סיפורי המקרא הקלאסיים , כסגנון סיפורי ספר בראשית , אך מבעד ללשון הקדומה מבצבצת ועולה לשון ספרי המקרא המאוחרים , מתקופת בית שני , ואף חדירת הלשון הארמית וטביעת חותמה ניכרות בלשונו . שלושה גורמים פעלו אפוא בגיבוש לשונה וסגנונה של מגילת אסתר : . 1 הלשון הקלאסית של סיפורי המקרא הקדומים ; . 2 חדירת יסודות הלשון העברית שמימי בית שני ; . 3 השפעת הלשון הארמית * . ז . הלשון הקלאסית של סיפורי המקרא הקדומים . מחבר המגילה הצליח ליצוק את סיפורו בסגנון המקראי הקלאסי לא בעזרת מלים שאולות מאותה לשון , כי אם על ידי חיקוי הדקדוק והתחביר של העברית הקלאסית : "סמיכות השם ומקור הפועל ב...  אל הספר