המגילה משופעת באמירות של כפל לשון ובמקבילות נרדפות , הרגילות בלשון השירה , למרות שמכל הבחינות האחרות היא כתובה בלשון הפרוזה הסיפורית . שיעור ההצטברות של תופעת המקבילות הנרדפות הוא כה גדול , עד שיש לראות בו סימן היכר מובהק לסגנונו של המחבר . ואלה דרכי ההכפלה , כשהן ממוינות על פי קני מידה צורניים מבניים : ? צמדים מאווזים על ידי וי"ו החיבור . כל צמד בנוי מזוג רכיבים שווי ערך , כגון שני שמות או שני פעלים : "קוךיו נץבךיו , חיל פרס וקדי , הפךת ? ןים ןשרי המדינות" ( א , ג ;( "ךת ןדיו" ( א יג ;( יץפת תאר ' ןטובת מראה" ( ב , ז ;( "כרעים ומשתלןלים" ( ג , ב ; השווה פסוק ה ;( "ותבף נתתחו-ו" ( ח , ג ;( וראה עוד ב , ח , י , יז ; ג , ח ; ד , יד ; ה , ט ; ו , ג , יב ; ז , נ ח , יא יד טו יז ועוד . לעתים אפשר למצוא , , , איחוי של שלוש מלים נרדפות : "להעמיד לסרג ולאבד" ( ג , יג ; ז , ד ; ח , יא ; והשווה גם ט , ה ? . ( צירופי תמורה בלתי מאוחים . " לךזכ ?? ים ידעי העתים" ( א , יג ;( "נערי המלך מ ^ ךתיו" ( ב , ב ; ו , ג ;( "סריס ה ?? לף שנןר הנשים" ( ב , ג ;( "ק 9 ר הזלרנות דבלי הינדים" ( ו , א . ( לעתים נח...
אל הספר