בניגוד לימי הנעורים , שקהלת מזכירם אך בקיצור נמרץ ובמלים כלליות ( יא , ט-י , ( לימי הזקנה הוא מייחד תיאור ארוך ומפורט , זרוע משלים ומטאפורות . הוא מתאר את מות האדם במונחים של סערה המתקרבת , ובמונחים של התפוררותה של אחוזה . הפרשנים נוטים לראות בקטע זה אלגוריה להתנוונות נוף האדם לעת זקנה . הדימויים הרבים שבכתוב נתפרשו בדרכים שונות ( לפירוט הפירו שים השונים ראה להלן . ( לדוגמה : "הש 19 ש ןרזאור וסייח והכוכבים" ( ב ) - מאור הפנים , הלחיים והעיניים ; "ו ^ בו ל ^ בים אחר הג ( ץם" ( ב ) - התערפלות העיניים אחרי בכי ; "ש ?? רי מבית" ( ג ) - הידיים או הזרועות הרועדות ; " ןהתעותו א ? שי החיל" ( נ ) - הרגליים או הברכיים המתעוותות " ; ובטלו הטלזנות" ( ג ) - השיניים הנושרות ; '' וחשכו הראות בארבות '' ( ג ) - העיניים שראייתן נחלשת ; "ןלו ? רו - ? 7 תים" ( ד ) - פתחי הגוף , השפתיים או האוזניים , שנעשות כבדות ; "וישחו כל בנות השיר" ( ד ) - הגרון או הקול נעשה צרוד ; "וינאץ השקד" ( ה ) - שער הזקן מלבין ; "ויסתכל החגב" ( ה ) - איברי המין חדלים למלא תפקידם , או הגב מתקמר בחגב ; "ותפר האביונה '' ( ה ) - הת...
אל הספר