קהלת מתאר כאן תופעה חדשה במדינה , הנראית לו כאי צדק חברתי : שליט הממנה אנשים למשרות רמות , שאינן תואמות את מעמדם החברתי . נראה שבדברים אלה מגלה קהלת בלא יודעין דעות קדומות , אשר היו מקובלות במעמד החברתי האריסטוקראטי , שאליו הוא השתייך . במתחו ביקורת על תופעות של בלבול בסדרי החברה המסורתיים , הוא מעמיד זה מול זה את העשיר והקכל , כאילו העשיר , בזכות עושרו , הוא החכם , ומכאן משתמע , שבני המעמד הנמוך הם בבחינת סכלים . בדומה לכך , אין קהלת יכול להשלים עם התופעה של עבדים הרוכבים על סוסים , כאילו היו שרים , בעוד השרים האמיתיים נאלצים ללכת ברגל . אך חרף השקפת עולמו האריסטוקראטית מתנגד קהלת לניצול העניים ולדיכוי החלשים ( ד , א ; ח , ט . ( [ מי"פ ] [ ה ] כקיגגה \» יצא מל ? ני ה ^ ליט . הרעה שראה קהלת מקורה בטעות שעושה השליט , המלך . ויש מפרשים : הרעה שהוא מתאר גדולה היא כשגיאה של השליט . שיצא . שיובאה ( שיוצאת . ( צורה זו , שבה איבדה האל '' ף את עיצוריותה , מגלה את הזיקה שבין פועלי ל"א ( יצא ) לבין פועלי ל '' ה . הכתיב משמר אמנם את האל"ף , אך ההגייה היא כדרך נחי ל '' ה ( יוצה . (
אל הספר