לפנינו לקט של פתגמים שונים , שעניינם היחס בין חוכמה וסכלות . אפשר שפסוק א שייך ליחידה הקודמת , ויש המצרפים את פסוק ד ליחידה הבאה * . פסוק א סתום , אך יש להניח שמדובר בו על חולשתה ורפיפותה של החוכמה : אף כי החוכמה רבת כוח היא ( ראה ז , יט ; ט , טז , ( 3 כוחה של הסכלות עולה עליה , משום שיש ביכולתה של סכלות מועטה להרוס חוכמה רבה . פסוק ב אומר כנראה , ששכלו של החכם הוא מקור כוחו , בעוד ששכלו של הסכל הוא חולשתו . גם כשהסכל אינו עושה דבר , אלא הולך בדרך לתומו , גלויה סכלותו לעין כל ( פסוק ג , ( אולי משום שהוא תועה בדרכו ( ראה פסוק טו . ( פסוק ד משבח את יכולתה של הלשון הרכה ( של האיש החכם ) לשכך את חמת השליט ? . לקט פתגמים זה עומד כנראה בראש אוקף מקיף יותר של עצות , פתגמים והרהורים על החיים ( י , ב - יא , ו . ( ככלות הכל , קהלת היה אחד ממורי החוכמה בישראל , שתפקידם היה לאסוף , לערוך וללמד פתגמים עממיים לתלמידיו ( יב , ט . ( אף על פי שנמצא כאן ציטוטים לרוב מדבר חכמים אחרים , טבועים הפתגמים בחותם סגנונו והשקפת עולמו המיוחדת של קהלת ( השווה במיוחד ה-ז ; י , כ - יא , ב , ה-ו . ( כבספר משלי כן גם ...
אל הספר