קהלת חוזר ומדגיש כאן את ערך העמל והה נאה מן החיים , משום שאלה לפחות בגדר הקיים , בשעה שבמוות אין כלום , לבד מחיד לון ומריקנות אינסוף . בדומה לכך , כל שבריר של ידע ומודעות שיש לחיים ( פסוק ה , ( עדיף מחוסר כל ידע ואי המודעות המוחלטת , שהם נחלת המתים . ? לפיכך מייעץ קהלת לקורא ליהנות מתענוגות החיים , כל עוד ניתנת לו ההזדמנות לכך , אם כי בכתובים אחרים הוא מטיל ספק בערך הרדיפה אחר תענוגות אלה ( ב , א-יא . ( כמו כן מעודד כאן קהלת את הקורא להשתדל למלא את תפקידו בחיים כהלכה ( פסוק י , ( אף שבדרך כלל הוא מסופק אם מאמצי האדם יכולים לשנות משהו ( א , יד-טו ; ג , א-יא ) לאור העובדה , שהכל בעולם נגזר ונקבע מראש . [ מי"פ ] כפי שצוין במבוא לעיל ( ראה "ספקנות ופסימיזם בספרויות המזרח הקדום , ( " הגיע גם מחבר האפוס הבבלי העתיק "עלילות גלגמש" למסקנותיו של קהלת בשאלת החיים בצל המוות המזומן לאדם . באפוס זה מסופר על גלגמש , המלך השומרי הקדמון של העיר אלך , שלא רצה להשלים עם המוות , ויצא לחפש את אותנפשתים , גיבור המבול , בתקווה שהלה יגלה לו את סוד האלמוות . במהלך נדודיו מגיע גלגמש למסבאה על חוף הים הקוסמי ...
אל הספר