בקטע זה דן קהלת בבעיות קיומיות נוספות של האדם , ובעיקר בשאלה : האם יש תועלת בחוכמה ובעשיית צדק , והאם שני ערכים אלה ניתנים להשגה ולמימוש ? הדיון לובש כאן צורה של עצות הדרכה , המופנות במישרין , בגוף נוכח , אל הקורא . הקטע שלפנינו מתקשר לקודמו הן מבחינה עניינית ( גם הוא מדגיש את חוסר יכולתו של האדם להבין את עצת האל , ( והן מבחינה פורמאלית ( באמצעות המלה המנחה "טוב , " הפותחת את פסוק יח . ( מבחינת צורתו נושא אפוא הקטע אופי של שיחת הדרכה חוכמתית , אך הרעיונות המובעים בו חורגים במידה רבה מן המסגרת של ספרות החוכמה השמרנית . ? קהלת טוען כאן , כי על פי ניסיונו בחיים , עקרון הצדק מופר בעולם לעתים קרובות ( טענה שהוא חוזר עליה גם בפרק ח , י-יד . ( תופעה זו מביאה אותו לידי מסקנה , שיש להימנע מהפרזה בעשיית צדק = ) חוכמה ) מזה ובעשיית רשע = ) סכלות ) מזה , ומן הראוי לדבוק בשתי דרכי התנהגות אלה תוך שמירת האיזון ביניהן ( טו-יז ? . ( בפסוק יח מפתיע קהלת ברעיון חדש , שלא נמצא לו כל רמז בדבריו הקודמים : טוב לעשות גם מעט רע . בפסוק כ ( שמקומו הטבעי הוא אחרי פסוק יח ) הוא מוסיף , בי אין צדיק מושלם בארץ , 0...
אל הספר