הקינה החמישית שונה משאר הקינות שבמגילה מכמה בחינות . ראשית , אין היא מזמור אלפביתי , הגם שמספר פסוקיה הוא עשרים ושניים כמניין אותיות האלפבית ( במקרא מצו יים עוד שלושה מזמורים בני עשרים ושניים פסוקים : תהלים לג ; לח ; קג . ( שנית , כל אחד מפסוקי הקינה מורכב משתי צלעות בלבד , שבדרך כלל הן מקבילות זו לזו תקבולת נרדפת ( ראה פסוקים א-ו , י-טו , יז-כב , ( ולפעמים - תקבולת משלימה ( ראה פסוקים ז-ט , טז . ( נמצא , שקינה זו היא הקצרה שבין קינות המגילה . ושלישית , המקצב השולט במרבית הפסוקים אינו המקצב האופייני למגילה כולה ( ראה מבואות לפרקים א-ד , ( כי אם המקצב השקול של , 3 + 3 השכיח בשירה המקראית . השווה לדוגמה : נם בצורתה הספרותית נבדלת קינה זו משאר הקינות שבמגילה , שכן היא בנויה במתכונת הקלאסית של "תחינות הציבור" שבספר תהלים , כדוגמת המזמורים מד , עט , פג ועוד . מעידים על כך , בין השאר , הפנייה הישירה אל ה' בנוכח ( פסוקים א , כא ;( התיאור העקיב של הצרות בגוף ראשון רבים ( כינוי המדברים - נו חוזר בפרק זה לא פחות מ 45 פעמים ) ושתי הבקשות תפילות , המשמשות כעין מסגרת לקינת העם ( פסוקים א , יט-כב ....
אל הספר