מוטיב הכוס חוזר פעמים מספר בספרות דור החורבן , ותמיד כמטאפורה לפורענות או לישועה . בספר ירמיה ( כה , טו-לא ) בנויה נבואה שלמה סביב מוטיב כוס הפורענות , שיעביר האל בין כל הגויים כדי להענישם . נבוכדנאצר מלך בבל ישקה אותם מכוס התרעלה , אך גם הוא ל שתה ממנה אחריהם , ולא יינקה מן הפורענות ( והשווה עוד ירמיה נא , ז . ( יחזקאל משתמש באותו דימוי בתארו את גורלה המר של שומרון , שכמוהו צפוי גם לירושלים : "כוס אחותך תע \ תי ה ^ מלןה ןןץךחבה ... כוס שלה וק \ ק 1 ק 1 ה" ( יחזקאל כג , לב-לג ; והשווה חבקוק ב , טז . ( ישעיהו השני , בבואו לנחם את העם , מבטיחו בזו הלשון : "הגה ^ קחתי מידך את בוס התךע ^ ה את ק 3 עת כוס וזקזתי לא תוסיפי לפתותה עוד" ( ישעיה נא , כב ? . ( לצד דימויי פורענות , באה הכוס נם כדימוי חיובי . משורר תהלים מדבר על "כוס ישועות" ( קטז , יג , ( וירמיהו מזכיר "כוס תנחומים" ( טז , ז . ( את שני הדימויים הללו מצרף עובדיה לתמונה אחת , באמת שהעמים , אשר השתתפו בהחרבת ירושלים ושתו שם מתוך שמחה , ישתו גם את כוס התרעלה : "פי 3 א \!> ר שתיתם על הר לןךשי ישתו- הנוים וקנמיד ן ^ ' תו ו ^ עו ןהיו כלו...
אל הספר