המאורע ההיסטורי המרומז בפסוקים אלה הוא לכידתו של אחד ממלכי בית דוד האחרונים על ידי האויב , ואין הכתוב נוקב בשם המלך שנשבה . חז '' ל ( ראה התרגום הארמי ; בבלי , תענית כא , ע"ב , ( בהסתמכם על דברי הימים ב לה , כה , דרשו את הכתוב על יאשיהו , שהומת במגידו על ידי פרעה נכה , מלך מצרים ( מלכים ב כג , כט-ל . ( ויש הרואים בפסוקינו רמז לגלות יהויכין ( מלכים ב כד , טו ; ירמיה כב , כד ואילך . ( אולם אם אמנם מתייחסת קינה זו לחורבן בית ראשון , יכול הכתוב לרמוז רק ללכידת צדקיהו על ידי הבבלים . המקורות ההיסטוריים מספרים , כי בטרם נלכדה העיר , ברחו צדקיהו ושומרי ראשו דרך הערבה , אולם הכשדים רדפו אחריהם , תפסו אותם , והעלו את צדקיהו אל מלך בבל רבלתה . שם שחטו את בניו לנגד עיניו , עיוורוהו והובילוהו בבלה כשהוא אסור בנחושתיים ( מלכים ב כה , ד-ו ; ירמיה לט , ד-ה ; נב , ז-ט ? . ( המטאפורה העיקרית , המתארת את לכידת המלך , לקוחה מתחום הציד : הוא נלכד בשחיתותם , כלומר : במלכודת שטמנו לו . בביטויים דומים משתמש יחזקאל , בתארו את הגליית אחז למצרים ואת הגליית יהויכין לבבל ( יחזקאל יט ב-ט . ( , תוארי הכבוד והחיבה ...
אל הספר