אף על פי שהעם הכיר בחטאו וראה בחורבן עונש משמים ( ראה פסוק יד לעיל , ( קשה היה לו להשלים עם חומרת העונש האלוהי . מכאן התלונה המרה , הפורצת כאן מפי בת ציון , על זוועות הרעב הכבד בעת המצור ועל ממדי הטבח המחריד שבא בעקבות הכיבוש ( פסוקים כ-כב . ( קשה מכולם הסבל הכרוך ברעב , שכן הוא גורם להידרדרות מוסרית עד כדי איבוד כל צלם אנוש : ילדים רכים נמכרים לעבדות תמורת פת לחם ( ראה ביאור על "נתנו מחמדיהם" וגו' - פרק א , יא לעיל ;( תינוקות ננטשים על ידי אמותיהם באכזריות , וגוועים ברעב ובצמא ( ראה ד , נ להלן ;( והזוועה מגיעה לשיאה בתופעות של קאניבאליזם , כשאמהות אוכלות בשר עולליהן , פרי בטנן . השווה נם להלן , ד , י : "ידי נשים ו סמניות ב ^ לו ילדיהן היו לברות למו 3 ש 3 ר בת עמי ? . " תיאורי קאניבאליזם תוך מצוקת רעב בתקופות של מצור או בעת מחסור כללי מצויים לרוב הן במקרא והן בספרות המזרח הקדום . כבר בתוכחה שבספר ויקרא מופיעה בין הקללות האזהרה : "ואכלתם 3 שר 3 ני 3 ם ובשר 3 נתי : ? ם תאכלו" ( ויקרא כו , כט . ( בתוכחה הארוכה שבספר דברים חוזרת אזהרה זו בפירוט רב ובסגנון דומה לפסוקנו : '' ואכלת 0 די בע ? ...
אל הספר