הקינה הראשונה , כרוב הקינות במגילה זו , היא מזמור אלפביתי בן עשרים ושניים פסוקים , ובו תיאור פיוטי דראקזתי של הסבל , שעבר על העיר ירושלים ועל תושביה בעת החורבן והכי בלש הבבלי . ? הקי : ה נחלקת לש : י חלקים שווים , על פי הקולות המדברים בה : בחלק הראשון ( א-יא ) מדבר המשורר על ציון בגוף שלישי ומתאר את סבלותיה . אולם כבר בחלק זה שם המשורר בפי ציון שתי קריאות קצרות , נרגשות : "ךאה ה' את ץ ? יי כי הגדיל אויב '' ( ט ;( "ךאה ה' והביאה כי הייתי זול ^ י ה" ( יא . ( בחלק השני ( יב-כב ) מדברת ציון על עצמה בגוף ראשון יחיד וק » תנה לפני ה' את צרותיה . חלקה השני של הקינה נחלק אף הוא לשתי פסקאות בנות חמישה פסוקים כל אחת : יב-טז , יח-כב . בין שתי הפסקאות הללו מפריד פסוק יז , שהמשורר שב בו לדבר על ציון בגוף שלישי ? . כל פסוקיה של קינה זו ( למעט פסוק ז ' ( ערוכים בשלושה זונות של צלעות , שעל פי רוב שולט בהן מקצב של 2 + 3 ( או , ( 2 + 2 האופייני לפרקים א-ד במגילת איכה ומצוי גם במספר קינות ופרקי נבואה במקרא ( ראה ישעיה א , י-יא ; יד , ד ; עמוס ה , ב ; יונה ב , ג-י . ( השווה , למשל , פסוק נ : ? מבחינת תוכנ...
אל הספר