המערכה האחרונה של העלילה מתארת את האחרית הטובה של נעמי ורות , שקיבלו שכר על מעשיהן הטובים ועל מאמציהן לשמור על הגחלת של משפחת אלימלך , שלא תכבה . תיאור האחרית הטובה שבכאן מכוון במידה רבה כנגד תיאור האסונות והסבל של שתי הנשים בשתי המערכות הראשונות : כנגד עשר שנות עקרותה של רות במואב , בהיותה נשואה למחלון הצעיר ( א , ד ) - "ויתן ה' לה הךיון ותלד בן" ( ד , יג ) מיד אחרי נישואיה לבעז המבוגר . כנגד רחש התדהמה בקרב הנשים ושאלתן " סזאת נעמי " ? בשוב שתי האלמנות לבית לחם ( א , יט , ( מהדהדת כאן ברכתן החמה לנעמי על הולדת הגואל , אשר עתיד לכלכל את שיבתה ( ד , יד-טו . ( כשם שבראשית העלי - לה נעמי היא הנושאת על שכמה את עיקר עול הסבל - האלמנות , השכול והמחסור - והיא המתלוננת על מר גורלה ( א , ג , ה , ינ , כ , ( כך בתיאור האחרית הטובה נעמי היא הדמות הראשית , הנגאלת והנשברת מהולדת הבן . המחבר מעלה על נס את האושר ואת השיבה הטובה שנפלו בחלקה . עם זאת , גם רות נזכרת לטובה בברכת הנשים , המציינות כי בזכותה נפתרה הבעיה המרכזית של העלילה : "כי כלתך אק \ ר ^ הבלזך ילדתו ^ ושר היא טובה לך משגגגה בנים" ( טו * ...
אל הספר