מנהג קריאת המגילה בחג השבועות הוא עתיק יומין , ואף על פי שלא נזכר בתלמוד , מצוי הוא במסכת סופרים ( ממאה ח' לסה"נ לערך : ( "ברות ( קוראים ) במוצאי יום טוב ראשון של עצרת = ) שבועות ) עד חציו ומשלים במוצאי יום טוב אחרון" ( מסכת סופרים יד , טז . ( גם ברות זוטא נזכר מנהג זה , ושני מקורות אלה מצביעים על קיום המנהג בתקופת הגאונים . * בספר המנהיג ( ממאה י"ג לסה"נ ) מובא המנהג לקרוא את המגילה לפני קריאת התורה , והמחבר נותן שני נימוקים למנהג זה : "לפי שכתוב בה 'בתחלת קציר ע \ עךים' ( א , כב , ( והוא = ) חג השבועות ) זמן הקציר . ועוד , לפי שאבותינו לא קיבלו את התורה ... אלא במילה וטבילה ... והיא = ) רות ) נתגיירה ... וכך ישראל נתגיירו בקבלת התורה , על כן ייתכן לומר ספר רות בעצרת " . בספרות ההלכה ניתנו למנהג זה נימוקים נוספים , אך אין כאן המקום לפרטם . [ חב"ט ] כתב יד מעוטר למגילת רות פרק ד , יא-כבמתןך תנ"ך קניקוט , 7 iau , ( The Kennicott Bible ) מאה ט"ו לסה"נ ( על תנ"ך קניקוט ראה בהרחבה לעיל , בהסבר לתמונה בעמוד . ( 8
אל הספר