בשיר שלפנינו מביעה הרעיה את געגועיה העזים לאהובה , אשר מנוע מלהתראות עמה בפומבי . האיסורים והמגבלות שהלזברה מטי לה עליהם מונעים מהם כל אפשרות להיפגש ולהתייחד זה עם זו , ואם בכלל ניתן להם להיפגש , הרי אין זה אלא בהיחבא ולעתים מזומנות . מה רב היה אושרה , לו ניתן לה להתראות עם אהובה בחברה , כאילו היה אחיה ; או אז היתה מביאה אותו אל בית אמה ומשקה אותו יין ועסיס רימונים . בהזיותיה כבר רואה השולמית את עצמה שוכבת בזרועו תיו ( ג , ( והיא משביעה את בנות ירושלים לבל יפריעו אותם מתענוגות אהבתם , עד שתבוא על סיפוקה ( ד . ( שיר זה דומה דמיון רב לשיר חולת האהבה ( ב , ד-ז , ( ופסוקים ג-ד הם חזרה כמעט מילולית על ב , ו-ז . מפסוקים א-ב ניתן ללמוד , שלא בכל מקרה שאחד הנאהבים מדבר אל השני בגוף נוכח , הם נמצאים זה בקרבת זו . [ י"ק ] [ א ] מי יל ? 1 ף ? אח לי . נאמר 5 " אח לי" ולא '' אח לי , " ללמדך , שאין היא מבקשת כי אהובה יהיה אחיה בשרה , אלא היא מביאה את אחיה כדוגמה למישהו , שהיא יכולה לנשקו בפומבי ולהביאו לביתה . [ ב ] ל 1 ל ? ןדני . כיוון שצורת הפועל עשויה להתפרש כמוסבת הן על נסתרת והן על נוכח , יש ...
אל הספר