השיר שלפנינו מורכב משני חלקים : תלונת הנערה השחרחורת על או זיה , המועלית באוז ני בנות ירושלים ( ה-ו ;( ודו שיח קנטרני בין הנערה ובין אהובה הרועה ( ז-ח * . ( בחלק הר אשון ( ה-ו ) מתלוננת הנערה על אחיה , שהתאכזרו אליה וניצלוה בהטילם עליה את התפקיד הקשה והבזוי של נטירת כרמי המשפחה . בעקבות זאת נמנע ממנה לנטור את ה"כרם '' שלה עצמה . הביטוי "כךמי > זלי , " רומז כנראה ליפי גופה ולחנה הנשיי של הנערה . כנוטרת כרמים ( פשוטו כמשמעו ) היא היתה חשופה לשמש , ועורה השחיר השחים , אך עדיין היא נאווה . נדמה שהנערה חוששת , כי ttfrn יכוזו לה בשל עורה השחום . ' ומות חברת א , ג " לריח שמניף טובים שמן תורק שמך , על 3 ן ?}> מות אהבוך . " ככתוב זה משבחת הרעיה את ריח בשמיו של דודה \?" . מן תורק" הוא כנראה שמן תמרוקים , בושם . בחרסים ממאה ח' לפה"ס , שנתגלו בשומרון , בירת ממלכת ישראל , שכיח המונח "שמן רחץ , " שהוא כנראה שמן מבושם , שהיו מושחים בו את הגוף לאחר הרחצה . הזכרתו התכופה של מוצר זה לצידו של היין מלמדת על היקף השימוש בבשמים ובמיני שמנים קוסמטיים שונים בתקופת המלוכה בישראל . בתמונה : חרסים מספר 21-18 ...
אל הספר