על פי המסורת התלמודית נתחברה מגילת שיר השירים ( כמוה כמשלי ובקהלת ) בעל פה על ידי שלמה , ולאחר זמן הועלתה על הכתב על ידי "חזקיה וסיעתו '' ( בבלי , בבא בתרא טו , ע '' א . ( אולם התנאים התקשו עדיין להסביר את הכללת המגילה בכתבי הקודש , בהיותה אוסף של שירי אהבה וטבע , שלא נזכר בהם שם ה . ' באבות דרבי נתן ( מהדורת שכטר , עמי ( 3-2 נאמר : " בראשונה היו אומרים : משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים היו , עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ופירשו אותם" ( כלומר : ביארו אותם על דרך משל ואלגוריה ויישבו את הסתירות הפנימיות שבהם . ( לפי המשנה , נחלקו החכמים אם שיר השירים ( יחד עם קהלת ) מטמא את הידיים אם לאו ( כלומר : אם יש בו קדושה והוא נחשב בין כתבי הקודש או לא , ( והכריעו , שהוא אמנם מטמא את הידיים , ולכן הוא בכלל כתבי הקודש . משנתקבלה מגילת שיר השירים לקאנון , גילו בה חז"ל , ובעיקר חכמי האגדה , ממדים חדשים , ופירשוה כיצירה סמלית ואלגורית , המוקדשת כולה ליחסים בין הקדוש ברוך הוא - הדוד , ובין כנסת ישראל - הכלה ( ראה לעיל : "שיר השירים בפרשנות היהודית הקדומה . ( " הגדיל בכך רבי עקיבא , הבולט בין חכמי דור יבנה , ה...
אל הספר