את נושאי הנשים הנוכריות משביע נחמיה שלא לשאת להבא נשים נוכריות , אולם שונה לחלוטין התנהגותו כלפי בן יוידע הכוהן הגדול , שנשא לאשה את בת סנבלט - את הלה מגרש נחמיה מעל פניו . עצם השימוש בלשון " ואבריחהו מ ; גלי '' מלמד על שימוש בכוח . נראה שלא היתה סיבה דתית מובהקת לנירו שו , ומשום כך עלה הצורך להשתמש בכוח . קשה אף להניח , שבני משפחת הכוהן הגדול נהגו זלזול בדיני הקדושה החמורים המטילים הגבלות על נישואי כוהנים בכלל ונישואי הכו הן הגדול בפרט ( ויקרא כא , יד , וראה גם יוסף בן מתתיהו , נגד אפיון , א , ז , ( ועל ידי כך פסלו את עצמם מלרשת את תפקיד הכוהן הגדול . נראה שנישואי התערובת , שגם כוהנים היו מעורבים בהם ( עזרא י , יח , ( ושספרי עזרא ונחמיה מגנים אותם , לא נתפסו ברוח זו על ידי הכוהנים עצמם , והשקפת מחברי ספרי עזרא ונחמיה אינה מבטאת את השקפת בני הדור . עניין זה למד אף מזיכרונות נחמיה . בין הנשים הנוכריות מונה נחמיה אשדודיות , עמוניות ומואביות , אך לא את ה"ןךנבין בשמךין , " שלימים נודעו בשם '' שומרונים" או "כותים . " הוא אינו מציין שבן יוידע נשא לאשה בת נכר . גם בתחילת הפרק ( פסוקים ד-ט )...
אל הספר