בפסוקים אלה מופיעות ארבע רשימות כוהנים ולויים , שעל פי כותרותיהן ועל פי פסקת הס יום שלהן ( פסוק כו ) נועדו לציין את רצף הדורות של התקופה הנידונה בספרי עזרא ונחמיה ולקבוע לה מסגרת כרונולוגית ברורה . אולם העיון ברשימות מלמד , שהן מקוטעות ושאין בהן אחידות מבחינת המבנה , ואף לא שיטתיות בקביעת הרצף הכרונולוגי . נראה שמחברן או משבצן של הרשימות ביקש לחוות באמצעותן את השקפתו על המסגרת הכרונולוגית של התקופה ועל מהותה . מתוך ארבע הרשימות בפרקנו ניתן להצביע על שתיים כעל רשימות שיש בהן אחידות . הן מצטרפות זו אל זו במסירת רצף הדורות . הרשימה הראשונה ( פסוקים א-ט ) מונה עש רים ושלושה בתי אבות של כוהנים וכן בתי אבות של הלויים , "א ^ ר ^ לו עם זךבבל בן שאלתיאל וישוע . " משמע , רשימה זו חוזרת לפתיחת ספר עזרא , להצהרת כורש , שבעקבותיה נתאפשר לכוהנים וללויים לשוב ולכונן מחדש את שירותם במקדש . הרשימה השנייה , היא השלישית בפרקנו ( פסוקים יב-כא , ( דומה לראשונה ואף מתקשרת אליה מבחינת הרצף . היא מונה 22 ראשי אבות כוהנים ( בהשמטת חטוש ) "בימי יוןקים" בנו של ישוע . ברשימה זו נעדרים אמנם שמות בתי אבות הלויים...
אל הספר