בתוך גוש הפרקים ח-י הקוטע את זיכרונות נחמיה , בולט פרק ט , שאינו מתקשר כהלכה לפרק שלפניו ואף לא לזה שאחריו . פרק ט , שיש נוהגים לכנותו "יום הווידוי" או ''אסיפת הווידוי הלאומי , " מתחלק לשני חלקים : החלק הראשון , פסוקים א-ה , מתאר את מהלך טקס הווידוי , וכולל גם קריאה בתורה , העשויה לקשר את פרקנו לפרק ח . אולם שלא כבפרק ח , שבו עומד עזרא במרכז טקס הקרי אה , אין עזרא נזכר כלל בפרקנו . חלקו השני של הפרק , פסוקים ו-לז , כולל את תפילת הווידוי שהשמיעו הלויים , אבל תוכנו של וידוי זה כללי למדי : מצד אחד - הוא מפרט את חטאי העם בעבר , ומצד שני - אין בו כל אזכור לאירועי התקופה ואף לא לקבלת עול התורה , כעולה מפרק ח , ולחטא עירוב "זרע הקודש '' בבני הנכר , הנזכר בחלקו הראשון של הפרק ( פסוק ב . ( הווידוי מסתיים באווירה של תחושת אשמה ובתיאור של שפל מדיני וכלכלי , כאילו לא חל שיפור בשני תחומים אלה בעקבות מפעליהם של עזרא ונחמיה . [ א ] וביום עקרים וארבעה לוזךש הזה . על פי רצף הפרקים , מכוון יום כ"ד "לוז לש הןה" - לחודש השביעי , סמוך אחרי " היום השמיני" ( כ"ב בתשרי , ( שבו מסתיימים האירועים בהקשר לקריאת...
אל הספר