פסוקים אלה חוזרים ומפרטים את מהלך הקריאה , שכן בפסוקים ה-ו מסופר , שעזרא פתח את "ה ? ז ?! ר" ובירך את העם - פעולות שקדמו לעצם הקריאה . במקרא ובמקורות אחרים בשפות השמיות מן המזרח הקדום מציץ המונח "ספר" חומרי כתיבה שונים : חרסים , אבן , לוחות טין , פפירוס , קלף - וסונים שונים של תכנים : תעודות משפטיות , רשימות למיניהן , איגרות , חיבורים היסטוריים ואף כתובות הנצחה . אמנם לא הגיעו לידינו ספרי תורה קדומים , אולם מן המסורת של שמירת ספרי תורה בבית הכנסת ומספרות חז"ל ניתן ללמוד , שספרי התורה היו כתובים על קלף ומגוללים בצורת מנילה . סיוע לכך נמצא בירמיה לו , המשתמש לסירוגין במונחים ספר ומגילה , ואף בצירוף "מגלת ס 9 ר . " "ןיפ תח '' ( פסוק ה ) אינו מכוון איפוא לפתיחת ספר במובן המקובל בימינו ( המצחף - גיליונות המונחים זה על גבי זה , דוגמת הספר המקובל בימינו - הומצא רק במאה ב' לסה"נ , ( אלא לפרישת המגילה , וכן גם בספרות חז '' ל , כגון במשנה , עירובין י , ד : "היה קורא בספר ... ונתגלגל הספר מידו , גוללו אצלו " . [ מ"ק ] [ ה ] ו ? פתחו עמדו כל העס . "ולפתחי" - צורת מקור בחיריק - כשפתח את הספר .
אל הספר