הופעת עזרא במרכזו של טקס קריאת התורה והזכרת נחמיה לצידו ( פסוק ט ) יכולה להתפרש כריאלית וכתואמת את הנסיבות שלאחר סיום בניית החומה , גם אם פרק ח בעיקרו שייך לסיפור עזרא . כזכור , מסתיים ספר עזרא ברשימה של החייבים לגרש את הנשים הנוכריות , ואין הסיום מציין במפורש אם גירוש הנשים אכן בוצע . מכל מקום , על פי זיכרונות נחמיה מסתבר , שחורי יהודה היו קשורים בקשרי חיתון עם טוביה , הנתפס כ"עמוני , " ושנביאים ביהודה פעלו בשליחות טוביה וסנב לט ( פרק ו , ( ומכאן שהשעה לא היתה יפה להפצת התורה ולקריאתה בציבור . רק לאחר ששלמה בניית החומה והיתה לעובדה מוג מרת , פג במקצת המתח בין סיעת המתבדלים בהנהגת עזרא ונחמיה לבין הסיעות שדגלו בקשרים עם שכנותיה של יהודה , שתושביהן לא נתפסו כישראלים לכל דבר על ידי סיעת המתבדלים , ובשלו התנאים להפצת התורה . עזרא כ"ספר קזהיר בתורת משה" לא היה מעורב במלאכת בניית החומה , ונחמיה , אף שנודע כאיש ירא אלוהים ומכבד חוק ומשפט , לא היה כוהן ומורה ולא היה מסוגל וגם לא מוסמך להפיץ את התורה כהלכתה . לכן מששלמה מלאכת החומה , חבר נחמיה לעזרא ובאישיותו הסמכותית סייע לו בהפצת התורה . ?...
אל הספר