כאמור , זיכרונות נחמיה נקטעים פתאום בפרק ז , ו , ורק פרק יב , כז-מג חוזר במפתיע לחנוכת החומה , ומבחינה ספרותית חיצונית גרידא הוא שייך לכאורה לזיכרונות נחמיה . יש בו דיבור בגוף ראשון יחיד - אולם רק שלוש פעמים ( פסוקים לא , לח , מ , ( ואף סגנונו אינו זה המקובל בזיכרונות נחמיה . סיומו של פרק יב ( פסוקים מד-מז ) פותח ב"ויפקדו- כיום ההוא , " המכוון כנראה ליום חנוכת החומה , אלא שנחמיה נזכר שם כבדרך אגב לצידו של זרובבל ובגוף שלישי . ואילו חלקו הראשון של פרק יב ( פסוקים א-כו ) כולל רשימות כוהנים ולויים מימי זרובבל וישוע ועד ימי ידוע , נינו של אלישיב , שהיה הכוהן הגדול בימי נחמיה . משמע , ניכר מאמץ לכלול חומר מן התקופות שלפני נחמיה ושאחריו במסגרת הספרותית של זיכרונות נחמיה . רק הפרק האחרון חוזר למתכונת הרגילה של זיכרונות נחמיה ומספר על פעילותו של נחמיה בתקופת כהונתו השנייה . מתוך החומר הממלא את החלל שנוצר בזיכרונות נחמיה מגמר בניית החומה ועד ראשית כהונתו השנייה של נחמיה , בולטים פרקים ח-י . ? ראשית , אין הם עמוסים ברשימות . פרקים אלה נראים לכאורה כגוש אחיד , שכן הם מספרים באסיפות עם לקריאת התור...
אל הספר