פרק ו חוזר לנושא החומה ומספר על פרק הזמן שבין השלמת בניין החומה עד כי "לא נותר בה פלץ , " לבין הצבת דלתות השערים ( ז , א . ( אחרי שסנבלט ובעלי בריתו נוכחו שפעולותיהם נגד בניית החומה לא הועילו , החלו לנקוט תככים , שבהם היו מעורבים גם עושי דברם ביהודה , כדי לעכב את השלמתה המלאה של החומה ולחתור תחת מעמדו של נחמיה כמנהיג היהודים , ואף נגד הישארותו במעמד פחה ביהודה . הפרק מתקשר לפרקים הקודמים , הדנים בבניית החומה , באמצעות כמה שימושי לשון . פתיחת הפרק "ויהי כאע \ ר נע \ מע" דומה לנחמיה ב , י , יט ; ג , לג ; ד , א , ט . הביטוי בסיום פסוק ב : "והקזה ח ^ בים לעשות לי ךגגה" דומה לפרק ב , י : "ןילע להם ך ^ ה גדלה . " ופסוק ג : " מלאכה גדו ^ ה אני עע \ ה" קרוב לפרק ד , יג : " המלאכה הלבה" ( וכן השווה בין ו , ג לבין ד , ה ; ובין ו , ט לבין ד , ח . ( יחד עם זאת משתקפת בפרקנו הסיטואציה החדשה של השלמת החומה , שכן נחמיה אינו מזכיר במפורש את הבונים ואת העם , שהרבה קודם להזכירם , וכן אין הוא משתמש בנוף ראשון רבים , להוציא פסוק ט : "כי כלם מללאים אותנו , '' ... המרמז , שתככיהם של סנבלט ובעלי בריתו כוונו ...
אל הספר