נחמיה פותח את זיכרונותיו בשנת עשרים לארתחשסתא הראשון מלך פרס 445 ) לפה '' ס , ( אולם המניע לפעילותו היה אירוע שהתרחש ביהודה כמה שנים קודם לכן . השמועות על אירוע זה הגיעו לשושן קודם לשנת העשרים לארתחשסתא , שכן נחמיה החוקר את אנשי המשלחת מיהודה שואל על מצב " הפליטה אשר נשארו מן השבי" - משמע שידע על התקפה שבעטיה נלקחו שבויים , אלא שהיקפה של הפורענות לא היה ידוע לו . חברי המשלחת עונים לו , ש"הנשאךים אשר נשארו מן השבי קזם במדינה בךגגה { דלה ובלזךפה , " והם מוסיפים : " לחומת ירושלים מפך ^ ת ושץריה נ ^ תו באש . " בתגובה מתאבל נחמיה ומתפלל ( א , ד-יא , ( ולאחר מכן הוא מסתכן בפנייה ישירה למלך כדי לקבל ממנו הרשאה ללכת ליהודה ולבנות את ירושלים . מהלך עניינים זה , כפי שהוא מתואר בזיכרונות נחמיה , מלמד , שאכן מדובר באירוע , שהתרחש לא מכבר וחומרתו נובעת מעצם הפגיעה בחומות ירושלים . למרות אופיים המקוטע של ספרי עזרא ונחמיה ניתן לשער , שאירוע זה חל בשלוש עשרה השנים שבין שנת שבע לארתחשסתא , שעליה מסופר בסיפור עזרא ובזיכרונות עזרא ( עזרא ז-י , ( לבין שנת עשרים לארתחשסתא , שבה פותח נחמיה את זיכרונותיו . נ...
אל הספר