פרקים אלה מספרים על פעילותו הציבורית הראשונה של עזרא - טיהור "עם ישךאל , " " זרע הקךש , " שקשר קשרי נישואין עם נשים מבנות "עמי הארצות '' ובכך התערב בהם . בפרקים אלה אין עזרא מוצג כמי שפועל מכוח כתב הנשתון של המלך ואף לא כמי שנתמך על ידי העולים עמו מבבל . עזרא מציג את עצמו כמנהיג כלל ישראלי , הנוהג על פי בקשת העם ומשיג את מטרתו באמצעות הטפות מוסר ( ט , err ; י , א , י-יא . ( נראה שעזרא פועל בפרשת גירוש הנשים הנוכריות כ"ספר מהיר בתורת משה" ( ו , ו ) וכמי שמוסמך ל ? סוק אם הנישואים כשרים על פי חוקי התורה . חרף זאת , ספק אם זכה עזרא לתמיכת כל החוגים ואם אכן הצליח במשימתו . ספקות אלה מתעוררים בגלל קיטועו של פרק י , שאינו מספר על תוצאות פעולתו של עזרא . זאת ועוד ; נישואי תערובת לא היו תופעה רווחת בחברה הקדומה . בדרך הטבע היתה קיימת בקרב פשוטי העם והאוכלוסייה בכפרים ובערי השדה נטייה לשמר את צביונם הלאומי דתי . יתרה מזו : לאוכלוסייה זו אף לא היתה הזדמנות לנישואי תערובת , כיוון שלא באה במגע עם נוכרים . תופעת נישואי התערובת רווחה בקרב האריסטוקראטיה , בעיקר זו המתגוררת במטרופולין , כאמצעי לקידום ...
אל הספר