חגיגת הפסח [יט-כב]

בפסקה זו , המסיימת את חלקו הראשון של ספר עזרא , חוזר הכתוב לעברית , אולם מבחינת רוחה וסגנונה היא דומה לפסקה הקודמת הכתובה ארמית , ויותר ממנה - לפרק ג . בדומה לפרק ג נדושה גם פסקה זו בסעךאוטיפים על ההיטהרות שלפני עשיית הפסח ועל תפקידם של הכוהנים ותלויים בהקרבת הפסח » . בעיקר בולטת הדגשת הלויים כמקריבי הפסח בדומה להבלטת חלקם בטקס הנחת היסודות לבניין המקדש בפרק נ , ח-יג . דיני הפסח בתורה , הקושרים את עשיית הפסח עם המקדש ( שמות כג , יד-יט ; ויקרא כג , ד-ח ; במדבר ט , א-יד ; דברים טז , א-ח , ( אינם מפרטים את תפקידי הכוהנים והלויים בעשיית הפסח . אולם מכלל דיני התורה , שעניינם זבחים וקור בנות במקדש , ואף מן ההלכה ( פסחים ה , ה ואילך ) עולה , שאלה נתונים אך ורק בידי הכוהנים . ספר דברי הימים מזכיר את שיתוף הלויים בעריכת שני פסחים : האחד בימי חזקיהו ( דברי הימים ב ל , טו-טז ) והשני בימי יאשיהו ( שם לה , ו-יד . ( בפסח חזקיהו מנמק בעל דברי הימים את שיתוף הלויים בריבוי הקהל שלא הספיק להתקדש לפסח ( שם ל , טז-יז , והשווה שם כט , לד , ( בעוד שבפרקנו אין נימוק לשיתוף הלויים בהקרבת הפסח . אולם בעזרא הח...  אל הספר
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ