אין הכותבים נוקטים עמדה במכתבם , אלא מספרים דברים כהווייתם , על פי מה שראו ( ההצלחה במלאכת הבנייה ) ועל פי מה ששמעו מזקני היהודים . ראוי לציין , שאף אין הם מודיעים למלך על החלטתם להרשות ליהודים להמשיך במלאכת הבנייה עד לקבלת תשוב תו * . למכתב ארבעה חלקים עיקריים : . 1 הודעה : הליכת הכותבים לירושלים והתרשמותם מיכולת הבונים לסיים בהצלחה את מלאכ תם ( ח . 2 ;( חקירה : בקשת אינפורמאציה על מקור סמכותם של היהודים לבנות את המקדש ועל רשימת העומדים בראשם ( ט-י . 3 ;( תוצאות החקירה : ציטוט תשובת '' שבי יהוךיא '' ( זקני היהודים ; יא-טז . ( קטע זה נחלק לשלושה : א . ציון העובדה שבית "אלה שמיא '' ניצב על אתרו '' מקדמת ךנה" שנים רבות עד שחרב בידי נבוכדנאצר ( יא-יב ;( ב . מתן ה"טעם" על ידי כורש בשנת אחת למלכותו , השבת כלי המקדש בפקודת כורש , מינוי ששבצר לפחה והסמכתו בידי כורש להקים את המקדש ( יג-טו ;( ג . ציון העובדה , שמאז הצהרת כורש ומינוי ששבצר נבנה המקדש והולך , אך עדיין לא הושלם ( טז . 4 ;( בקשות הכותבים מן המלך ( יז . ( בפסוק זה מבקשים הכותבים מן המלך לאשר את תקפותה של הצהרת כורש ולחוות דעתו על ...
אל הספר