פרק א פותח בציון כרונולוגי המלווה בהערה , שאת המתרחש בתאריך זה חזה ירמיהו ב '' ךבר ה . "' לאחר ציטוט הצהרת כורש ( פסוקים ב-ד , ( המאשרת את זכותם של היהודים לבנות את "בית ה '" בירושלים , עובר הפרק לתיאור ההכנות של הנענים להצהרת כורש ( פסוקים ה-ו , ( מוגה את כלי המקדש שלקח נבוכדנאצר מלך בבל ושכורש הפקידם בידי "ששבצר הנשיא ליהוךה , " ומסיים בדיווח על עליית הגולה מבבל לירושלים . ? תוכן הפרק וסדר פסקותיו עולים בקנה אחד עם ההשקפה ההיסטוריוגראפית הרשמית של המקרא , החותמת את תולדות יהודה בארצו בחורבן ירושלים והמקדש בידי הבבלים בשנת 586 לפה"ס ומחדשת את הרצאת תולדותיה בהצהרת כורש וב"הץלות הגולה מבבל לירושלים" ( יא . ( אם כי ברור שהצהרת כורש חוללה מפנה בתולדותיה של יהודה , הרי שהיא שולבה במסגרת הרצאה דתית מגמתית . הרצאה זו מתעלמת מקורותיה של יהודה בתקופה שבין חורבן ירושלים לבין הצהרת כורש ומניחה , שיהודה עמדה בשיממונה ובריקנותה בפרק למן זה . [ מ"ק ] נא ] וב ?> זנת אחת לכולש . תאריך זה אינו מכוון לשנת מלכותו הראשונה של כורש מלך פרס , אלא לשנה הראשונה למלכותו כיורש האימפריה הבבלית . כורש כבש את בבל...
אל הספר