[ א-ג ] הפרק פותח בהשגחתו של מלאך האומה , מיכאל , על שתי התרחשויות מרכזיות : על הצרה ועל בוא הגאולה . לא ברור אם "עת צרה א > ץר לא נחיתה" ( א ) מכוונת לצרות שלא פורטו , או שהיא מתייחסת לתקופת המצוקה ( שכונתה בלשון מאוחרת יותר - חבלי משיח ) שטרם מותו של אנטיוכוס . אבל ברור מן הכתוב , שאלה מבני ישראל הכתובים בספר ( החיים ) - יינצלו . [ ב ] ןרגים מי # ני אדמת ^ פר יקיצו . לא רק הצדיקים יימלטו מן האסונות של עת הצרה , אלא נם רבים מן המתים יתעוררו לחיים . עם תחיית המתים יוכרע מי מהם לחיי עולם ומי מהם לחרפה ולזוועה לעולם . אלה שנשאו בנטל הגזרות בגבורה ומילאו תפקיד חשוב ב ^ מדם נגד הנזרות ובהכשרת הרבים לעמוד כנגדן , בחלקם תיפול זכות מיוחדת : 'ץה ) 3 עגכ לים לזהרו כזהר הךקיע ומצדיקי הךבים ככוכבים לעול י ם ןעד . " נראה שלפנינו תקבולת , ששני חלקיה זהים בתוכנם : המשכלים - מצדיקי הלבים : כזהר הוקיע 3 - כוכבים : אלה שבמעשיהם ובהטפותיהם הביאו לכך , שרבים מהמוני העם נהגו כצדיקים - אלה יזהירו לעולם ועד . ? ראוי לשים לב , כי במשפטים ספורים אלה כלולה תמציתה של השקפת עולם דתית מורכבת וחשובה ביותר . הפסו...
אל הספר