תפילת דניאל מהווה יחידה ספרותית בפני עצמה , בעלת מבנה עצמאי ומערכת רעיונות שלמה . עובדה זו הביאה חוקרים רבים לטעון , שהתפילה שובצה בפרק ט בידי עורך מאוחר יותר . סימוכין לכך מצאו החוקרים בעובדה , ששם ההוויה נזכר בספר דניאל רק בתפילה זו , והוא בולט בהעדרו בשאר פרקי הספר . כמו כן עמדו על כך , שלשונה של התפילה היא עברית מקראית מובהקת , השואלת צירופים מן הספרים ויקרא , מלכים , ירמיה ויחזקאל . לעומת זאת , העברית של שאר פרקי ספר דניאל ( פרקים ח-יב ) היא מוקשה וזרה עד כדי כך , שהיו מי שטענו , שתורגמה מארמית . אולם בעקבות חקירת הלשון העברית של מגילות מדבר יהודה ובעקבות מחקרים ספרותיים על ספר דניאל באו להכרה , שתפילת דניאל מהווה חלק בלתי נפרד מפרק ט , וכי יש לה תפקיד מכריע בפרק . ובאשר ללשון התפילה , הוכח שקיימת זיקה בינה לבין העברית המשמשת בלשון המגילות . ? המשווה את פרק ט עם שאר פרקי ספר דניאל , מגלה מהלך רעיונות מקביל : בפרק ט מבקש דניאל הארה עליונה לסייע לו בהבנת נבואת שבעים השנה של ירמיהו ( ירמיה כה , יב ; כט , י , ( ובקשה מעין זו מצויה בתפילותיו של דניאל לגילוי פשר חלומותיו של נבוכדנאצר , ...
אל הספר