פרק ת הוא חזון , שעניינו תיאור היסטורי , הכולל את האימפריות הפרסית וההלניסטית , ובמרכזו רדיפות הדת . מחברו נושא נפשו לגאולה , והוא אף מונה את זמנה ( פסוק יד . ( קשר ברור קיים בין פרק זה לקודמו , דרך משל : הקרן הזעירה ( ז , ח ) ו"קךן אחת מצעירה" ( ח , ט , ( אולם מעיקרו בנוי פרק זה על מערכת דימויים שונה , ואף אופקו ההיסטורי מצומצם יותר . העבר המוצג בחזון זה כולל רק את מלכות פרס ( אך לא את בבל , ומדי מיוצגת בו רק כחלק ממלכות פרס , כאחת מקרני האיל , שהן מלכות מדי ופרס המאוחדת ) ואת מלכות יוון , ועיקר תשומת לבו של המחבר בחלק הראשון של החזון נתונה לעימות שהיה בין שתי מלכויות אלה . ? מלכות פרס מתוארת כאיל , ולו שתי קרניים , ומלכות יוון כצפיר עיזים , תיש , שלו קרן בין עיניו . אם אכן מסמלות שתי הקרניים של האיל את מדי ופרס ( ושים לב לגודל ולסדר של הקרניים ' ץהנבהה עלה באסרנה , " פסוק ג , ( הרי שקיימת גם כאן התפיסה הכללית של ארבע המלכויות בצורתה שבספר דניאל ( ראה ז , ג . ( זאת ועוד.- גם כאן מצטיירת החיה הרביעית כיצור שונה מן היצורים הטבעיים ( ראה ז , ז , ( אם כי כאן ביטויו הסמלי שונה במקצת . מלכו...
אל הספר