ספר דניאל הוא מן המאוחרים ואולי אף המאוחר שבספרי המקרא . משערים שפרקיו האחרונים נערכו בזמן גזרות אנטיוכוס , ואם כן - הוא שייך למחצית מאה ב' לפה"ס . עובדת היותו ספר מאוחר נותנת אותותיה בתוכנו ובסגנונו . רבות מההשקפות המתבטאות בספר דניאל ידועות לנו רק מימי בית שני , וצורת הייחוס הפסבדואפיגראפי שהוא נוקט , אף היא אחד מן הסממנים המובהקים של הספרות האפוקליפטית בימי בית שני . אחד היסודות המייחדים את ספר דניאל מכל ספרי המקרא הוא תורת המלאכים הבאה בו לידי ביטוי . זיקה להשקפותיו בתחום זה מתגלה אפוא לא בספרים מקראיים , אלא בתרגומים מקראיים , ובייחוד בספרות האפוקליפטית ; שכן תקופת בית שני בכלל , והספרות האפוקליפטית במיו חד ראו התפתחות ניכרת של תורת המלאכים בהשוואה למה שמצוי במקרא . המקרא יודע על מלאכי ה' שהם בבחינת שלוחי המקום , ורק בנסיבות מיוחדות , כמו בסיפור המאבק של יעקב עם המלאך , או באזכורים הקשורים בשטן , ניתן למלאך שם . אולם בתקופת בית שני אנו מוצאים הרחבה ניכרת של מספר המלאכים , בציון שמותיהם , תפקידיהם המיוחדים וההיירארכיה שלהם . יש מלאכים מסוגים שונים הנזכרים בנסיבות שונות . מבחינה זו...
אל הספר