ספר דניאל הוא האחרון בספרי המקרא הן מן הבחינה הכרונולוגית והן מבחינת מיקומו בתהליך ההתפתחות הספרותית של המקרא . עורכי התנ '' ך קבעוהו כחלק מהכתובים - בין מגילת אסתר לספר עזרא - שניהם בני התקופה הפרסית . דבר זה הולם את זמנו של הספר ובמידת מה אף את חלקו הסיפורי ( א-ו , ( אולם תוכנו אינו משתלב עמם בשלמות . בתרגום השבעים נקבע מקומו של דניאל לאחר ספר יחזקאל , בהיותו לכאורה נביא שני בן גולת בבל ובן זמנו של יחזקאל . ברם , לא מיקום זה ולא מיקומו בתנ"ך אינם מייצגים אלא צד מסוים של בעיה מורכבת . ספר דניאל לא שובץ בנוסח המסורה בחטיבת הנביאים , אולי משום שהתגבשות ספרי הנביאים בנוסח העברי קדמה לחיבורו של דניאל , ואילו התגבשות הכתובים תאמה את זמנו . * כדי לחדד את הבעיה ניתן אף לומר , כי ספר דניאל נמנה עם ספרי המקרא אך על פי אופיו הוא משתייך ל '' ספרים החיצוניים . " אחת מתכונותיו הבולטות היא הפסבדונימיות ( רוב ספרי המקרא אנונימיים ; אחדים מיוחסים לדוד ולשלמה , אך זו פסבדונימיות שונה מזו של דניאל , ( והחזיונות האפוקליפטיים תופסים בו מקום מרכזי . החזיונות מקשרים את ספר דניאל ז-יב אל הספרות האפוקליפטית ...
אל הספר