בתיאור ימי מלכותו של אחז מתרכז המחבר בחטאות המלך "כי הפריע ביהודה ומעיל מעל בה "' ( פסוק יט . ( אחז מתואר כחוטא הגדול ביותר בין מלכי יהודה , וזאת לאחר שורה של מלכים שעליהם נאמר שעשו הישר בעיני ה - ' יואש , אמציהו , עוזיהו ויותם . כל המאורעות בפרק , הפולחניים והמדיניים , מעוצבים בתבנית של חטא ועונשו ( פסוקים ה , ט , יט , כא . ( גם בתיאור מלכותו בספר מלכים ב , טז מוצג אחז כמלך חוטא , אלא שמחבר דברי הימים מתאמץ להשחיר את דמותו מעל ומעבר למתואר שם ולהציגו כמלך שנקט פעילות נמרצת בתחום הפולחן לאלהים אחר וכמלך חלש שלא השכיל להגן על ממלכתו מפני האויבים סביב - רצין מלך ארם דמשק , פקח בן רמליהו מלך שומרון , האדומים , הפלשתים ואף האשורים . אחז פנה לעבודת הבעלים וניסה להיעזר באלהי ארם ובכוח המעצמתי של אשור , אבל לא פנה אל אלהי ישראל , שרק הוא יכול להושיע ( השווה ישעיה ז , ז-ט , יז- כ ? . ( הסופר נוקט כמה דרכים כדי להדגיש את הערכתו השלילית את אחז
אל הספר