על פי מסורת עתיקה בישראל היו קוראים צום בשעת צרה ומתפללים אל ה , ' וה ' היה משיב לתפילת העם בידי נביא ( השווה ירמיה יד , ב - יב ; יד , יט - טו , א ; יואל ב , טו - כז . ( תפילת יהושפט משתלבת במסורת זו , והיא אכן נענית בדברי יחזיאל הלוי ש " הןתה עליו רוח ה "' ( פסוקים יד - יז . ( אולם שלא כמו ברוב תלונות העם בשעת צרה , בתפילה שלפנינו אין בקשת רחמים מלפני ה , ' אלא דרישה למשפט צדק ועמידה על זכויותיו של ישראל . ? התפילה פותחת בשבח לכוחו ולשלטונו של ה ' ( פסוק ו , ( ובהמשכה מדובר על מתן הארץ לישראל על פי הבטחתו של ה' לאבות ( פסוק ז , ( ועל בניין המקדש כמקום תפילה בשעת צרה ( פסוקים ח - ט . ( מכאן עוברת התפילה לצרה הנוכחית - ניסיון העמים ממזרח לגרש את ישראל מירושתו , מעשה של כפיות טובה , משום שלפי פקודת ה ' נמנעו ישראל מלהשמיד אותם "בבאם מארץ מצרים " ( פסוקים י - יא , ( ולבסוף באה הפנייה אל ה ' להתערב ולהושיע את העם בשעת צרתו ( פסוק יב ? . ( הרצף של התפילה אינו חלק לגמרי . לאחר ציון העובדה שה ' נתן את הארץ לעולם לישראל , "לזרע אברהם אהבך " , " וישבו בה , " מתבקש ההמשך במעשה שיש בו ניסיון להפר...
אל הספר