פרק יב הוא הרחבה של הקטע המקביל במלכים א יד , כה- לא , והוא עוסק בשני עניינים : . 1 מסע שישק לארץ ישראל . 2 ; פסוקי סיום נוסחאיים על מלכות רחבעם . ההרחבות בשני עניינים אלו אינן מקריות , ואין לראות בהן מידע ממקורות נוספים שעמדו לרשות המחבר ותו לא , אלא פועל יוצא מעקרונות תפיסתו התיאולוגית ואמונתו בתורת הגמול . עקרונות אלה מקופלים בפסוק א , המשמש פתיחה למסע שישק , ובפסוק יב , המסיים את סוגיית המסע ותוצאותיו . לפי פסוק א מסע שישק הוא עונש על כי "ץזב ( רחבעם ) את תורת ה' וכל ישראל עמו , " ובפסוק יב נאמר כי ירושלים לא חרבה על ידי שישק כיוון שרחבעם ואנשי יהודה נכנעו , "ובהכנעו שב ממנו אף ה ' ולא להשחית לכלה וגם ביהודה היה ךבךים טובים . " את תפיסתו התיאולוגית שם מחבר דברי הימים בפיו של שמעיה הנביא . [ ב " ע ] מלך מצרים ליהודה וירושלים בשנת חמש לרחבעם ותוצאותיו הועתק לפרקנו ממלכים א יד , כה - כח , בשלמותו וכלשונו , בתוספת מידע ודברי הסבר המשלבים אירוע זה במסכת ההיסטוריוסופית של ספר דברי הימים . הן התיאור שבמלכים והן זה שבדברי הימים הם מגמתיים ; הם מציגים את מסע שישק מנקודת מבט יהודאית כאירוע ...
אל הספר