סיפור זה הוא סיפור חכמתי מובהק , המנותק גם בספר מלכים מתיאור חטאי שלמה ומגזרת הפילוג . לפי סיפור זה ניתן היה למנוע את הפילוג לולא כסילותו של רחבעם בן שלמה , שדחה את עצתם הטובה של הזקנים להיכנע לתביעת העם להקל מן העול הכבד , וקיבל את עצתם השחצנית של "הילדים" להכביד את העול . הסיפור מעוצב במתכונת של סיפורי תחרות בין שתי קבוצות שכל אחת מהן מייצגת השקפה שונה ומבקשת להטות את לב העם לצדה . בקשת העם ודברי היועצים מנוסחים בדרך מליצית , בתקבולות שיריות ובדימויים . הסיפור קולח לאטו , וחומרת האיום בפילוג אינה מורגשת בו . העם משמיע את תביעתו בלשון מתונה ( פסוק ד . ( רחבעם מבקש ארכה של שלושה ימים וזו ניתנת לו , כאילו אין מדובר בבעיה כאובה ודוחקת ( פסוק ה . ( הזקנים אינם מזהירים את רחבעם בלשון מפורשת מפני התוצאות החמורות של אי קבלת עצתם , ו"הילדים " אינם מסבירים לרחבעם מדוע יש לדחות את עצת הזקנים . המתח עולה רק ביום השלישי , כאשר העם מתכנס , והמספר מודיע לקוראיו שרחבעם העדיף את עצת הילדים ( פסוקים יב-יג . ( אולם גם בשלב זה אין בסיפור תחושה של פורענות , ורק לאחר תשובת רחבעם לבאי האספה ( פסוק יד ) מתב...
אל הספר