החלק השני של הפרק נסמך על המקבילה במלכים א י , כו-כט , אלא שבספר מלכים סוגיה זו מובאת בסוף תיאור מלכות שלמה , ואילו כאן כבר בתחילת התיאור , עם חזרה מסכמת בפרק ט , כה - כח . ? מחבר דברי הימים מפרט את עושרו של שלמה ואת הוד מלכותו - רכב , פרשים , ערי הרכב ( ראה מלכים א ה , n ט , יט ; דברי הימים ב ח , ג , ( כסף וזהב - ומזכיר את קשרי המסחר שלו עם מלכי הקדם . בכל אלה הוא רואה את קיום ההבטחה האלהית לשלמה . יחד עם זאת , הקדמת תיאור עושרו של שלמה באה לומר שתכלית העושר לשמש למימון בניין המקדש . בספר מלכים - ההדגשה היא על חכמת המלך ; בדברי הימים - על הנכסים . בהמשך מתוארים בדברי הימים הקשרים עם חירם מלך צור ( ב , א-יז ) וההכנות לבניין המקדש , וכל אלה מציבים את המראה בגבעון כנקודת המוצא לבניין הבית בירושלים , ואילו בספר מלכים עיקר החלום בגבעון אינו אלא ציון ייחודו של בן דוד כמלך החכם מכל המלכים והתקיף במלוכה ( מלכים א ד-ה . ( בשני הספרים התכלית היא כמובן בניין המקדש , אך ההדגשים שונים . ? המחבר מרחיב את הדיבור על המסחר בימי שלמה . המסחר הבין לאומי היה אחד ממקורות ההכנסה החשובים לאוצר המלכות , ואר...
אל הספר