מסעות המלחמה של סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפה"ס ( שכבש את "כל ערי יהודה הבצרות - '' מלכים ב , יח , יג ; ארבעים ושש ערים בכתובתו הוא ) וזה של נבוכדנאצר ( בשנת 586 לפה '' ס , ( שהביא חורבן וקץ על ממלכת יהודה ועל ירושלים ומקדשה - נחרטו בזיכרון האומה יותר משאר המאורעות שאיר עו ביהודה במשך מאה ושלושים השנים האחרונות לקיומה ? . עובדה זו גרמה אף לכך , שבמחקר הארכיאולוגי נשכחה כמעט לגמרי אחת התקופות החשובות ביותר בתולדות ממלכת יהודה - תקופת מלכויות מנשה ויאשיהו , שמלכו במשך כל מאה ז' לפה"ס . ההנחה , שמסעו של סנחריב הביא הרס ללא תקומה על ערי יהודה הבצורות , הביאה כמה חוקרים לייחס למסע זה חורבן כגון זה שנתגלה בתל א סבע ( באר שבע ) ובתל חליף - ואף לקבוע , שהיה הרס כמעט ללא תקומה בשאר ערי יהודה , כגון בזו שנתגלתה בתל בית מרסם ( שכבה . ( A כך נוצר מעין ניגוד בין הממצא הארכיאולוגי לבין המסופר במקרא על פעילו תם של מנשה ויאשיהו בביצור הערים ובהרחבת תחומי יהודה . רק בשנים האחרונות למדנו מן החפירות הרבות שנערכו בערי יהודה ובנגב , שערים רבות ובצורות , שברבות מהן ניכרים שני שלבי בנייה לפחות , הוקמו במשך ...
אל הספר