[ א ] לב לןמי . קמי - הקמים עלי , אויבי . י אפשר שיש כאן אף שימוש בכתב אתב '' ש . " לב קמי" = כשדים . שימוש בכתב זה נמצא ככל הנראה גם במלה "ששן = '' בבל ( וראה בפירוש לפרק כה , כו . ( [ ב ] זרים וזרוה ויבקקו וגו . ' אויבים יפזרו את תושביה וירוקנו את העיר . [ ג ] אל ידרך הדרך וגו . ' שתי אפשרויות לפרש כתוב זה : ו . הנביא פונה אל דורך הקשת ואל הלוחם המעלה על עצמו שריון - הלוחמים ביושבי בבל - לבל יחוסו על אנשי העיר ; . 2 לשנות את הניקוד ולקרוא במקום אל - אל : פנייה ללוחמי בבל עצמה , שלא ינסו לדרוך קשתם ולהעלות עליהם שריון , לפי שהאויב לא יחמול על אנשי צבא שינסו להילחם . [ ה ] לא אלמן ישראל . יש מי שחש לעזרתו ונוקם את נקמתו - אלוהיו , וזאת בשל גודל אשמתה של בבל . [ ו ] אל תדמו . אם לא תנוסו , תיספו בשל עוון בבל ( דמם - תבוא עליכם דממת מוות . ( פנייה בלשון דומה נמצאת בפסוק מה וביש עיה מח , כ : "צאו מבבל ברחו מכשדים ;'' שם פונה הנביא לגולי יהודה , וממריצם לעלות לישראל בעקבות הצהרת כורש , ואילו כאן זוהי כנראה קריאת לעג המכוונת לכשדים
אל הספר