מואב , כמוה כפלשת , כעמון וכאדום , היא מן הארצות השכנות ליהודה ולישראל , שבכל ימי בית ראשון היו שרויות עמה בקשרי איבה וידידות לסירוגין . לקשרים אלה היה צביון מיוחד במינו , משום שחלק מן האוכלוסייה של ממלכת ישראל הצפונית שכן בעבר הירדן המזרחי , סמוך לגבולה של ארץ מואב . עד לתקופת האימפריה האשורית פרצו לעיתים קרובות מלחמות בין מואב לישראל , וזו גברה על זו לסירוגין . עם כיבוש האיזור בידי אשור באה נם מואב בעולה ונשארה נאמנה לה נם בעת שמדינות שכנות ניסו לפרוק מעליהן את עול אשור . במקורות אשוריים מאמצע מאה זי לפה '' ס מסופר על כמשרזלת מלך מואב , שנלחם בעמלד ( ן ) מלך קדר , אויב אשור , ואף תפסו והביאו למלך אשור בנינוה . נראה שאז השתלטו המואבים על שטחים בגלעד הדרומי ובארץ המישור , ששבט נד ישב בהם . מואב התמידה כנראה בתמיכתה באשור גם עם התמוטטותה , ולא קיבלה עליה את השע בוד לבבל . אמנם בספר מלכים ב כד , ב נמסר , שבעת מרד יהויקים בבבל שלח ה' בירושלים " את גדודי כשדים ואת גדודי ארם ואת גדודי מואב ואת גדודי בני עמון , " אך אין ללמוד מכך אלא שהמואבים ניצלו את היחלשותה של יהודה ופשטו בתחומיה . לפי י...
אל הספר