הם על הגויים ; ראה ישעיה יד , כט ; יחזקאל כה , טו ; עמוס א , ו ; צפניה ב , ה . אך נבואת ירמיהו על חורבן פלשת אינה מוצגת כנבואת נקם באויבי ישראל , ואין בה דבר היכול לשמח את לב שומעיה בירושלים . אדרבא , המשמ עות הפוליטית של נבואה זו היא , שירושלים חייבת לנהל את מדיניותה מתוך הכרה , שבבל , המים מצפון , חרב ה , ' תהיה השלטת באיזור . אפשר שיש בדברים הללו גינוי עקיף ליהויקים ולמדיניותו , שסמכה על עזרת מצ רים והתבססה על האשליה שהיא , ולא בבל , תשלוט ביהודה ובארץ ישראל . מגמה זו של הנבואה מבצבצת אולי נם מבעד למלים : " הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר" ( ד . ( צור וצידון היו מן המדינות , שליבו באיזור מדיניות אנטי בבלית , ומאוחר יותר , בימי צדקיהו , היו אף ממאר גנות המרד בבבל ( כז , ג . ( נראה שנבואה זו של ירמיהו נאמרה לאחר שצור וצידון כבר עמדו במאבק נגד נבוכדנאצר , שהחל את השתלטו תו על האיזור לאחר קרב כרכמיש במסע בגלילות סוריה של ימינו וצידון . [ יה '' פ ] צור שכנה על אי קטן במרחק של כ 700 מ' מן החוף ; צידון ישבה כמה עשרות ק '' מ מצפון לה , על החוף . במשך רוב תקופת המק...
אל הספר