הנבואה על שני דודאי התאנים ( כד , א-י ) נאמרה בעיקרה בעקבות הגליית יהויכין , ההגליה הראשונה מיהודה , שבישרה את גלות בבל . לפי מלכים ב כד , יד הגלו עם יהויכין " את כל ירושלים ואת כל השרים ואת כל גבולי החיל עשרת אלפים גולה וכל החרש והמסגר לא נשאר זולת דלת עם הארץ" ' זהו מספר כולל , ובסמוך יש פירוט : "כל אנשי החיל שבעת אלפים והחרש והמסגר אלף" ( טז , ( ואילו בירמיה נב , כרו מדובר על הגליה של "שלשת אלפים ועשרים ושלשה . " שגות הגלות הן השנה השביעית והשמינית לנבוכדנאצר , כלומר חודשי האביב של שנת 598 לפה"ס . ההגליה נעשתה איפוא בשני מחזורים לפחות , בהפרש זמן קצר ביניהם . מן הכתובים יש להסיק , שנבוכדנאצר התכוון להחליש את העם בירושלים גם מבחינה צבאית וגם מבחינה חברתית על ידי הגליית שכבת המנהיגות , שבוודאי תמכה במרידה בבבלים ? . הידיעה המפורשת היחידה בעניין מעמדו של יהויכין בגולה נמסרת בסיום ספר מלכים ב ( כה , כז-ל ) ובפסוקי הסיום של ספר ירמיה : "ויהי בשל שים ושבע שנה לגלות יהויכן 561 ) לפה"ס ) מלך יהוךה ... נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכתו את ראש יהויכין מלך יהוךה ויצא אתו מבית הכלוא וידבר אתו טב...
אל הספר