[ א ] הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי . המטאפורה הספרותית , המדמה את היחס בין המלך והעם ליחס בין רועה וצאנו , מצויה אצל כמה נביאים ( השווה , למשל , ישעיה נו , יא ; יחזקאל לד , א-לא ) וחביבה במיוחד על ירמיהו . בלשונו של ירמיהו משו לים מלכי יהודה ( או צדקיהו ושריו ) לרועים , שהופקדו מטעם ה' לשמור על צאנו , הוא עמו , למען ינהיגו אותם בשלום ובבטחה . אך מתב רר ש"רועים" אלה , הנבערים מדעת ( י , כא , ( מרדו באלוהים ( ב , ח ) ומעלו בתפקידם : במ קום לפקוד את הצאן ( היינו : לשמור עליהם , ( . 3 כג , א מלהיט העם ושליטיו הושוו לרועים המנהיגים את עדרם , ותכונות מנהיגותם והצלחותיהם הושוו לתכונות הרועה ולפעילותו . רישום על-פי תבליט מצרי ובו רועה מנמנם , בעוד עזיו נפוצות לכל רוח ומשחיתות עצי פרי . הם איבדו את הצאן והפיצו אותם לכל עבר ( כג , א-ב ; והשווה עוד יב , י . ( בכך רוצה הנביא לומר , שבהנהגתם הכושלת והמושחתת הבי או מלכי יהודה להתפוררות הממלכה מבית ולמלחמות מחוץ , וחלק גדול מן העם הושמד או הוגלה לנכר . אך לא אפסה תקווה , שכן בעתיד יקבץ ה' את שארית צאנו הנידחת מכל הגלויות ( כג , ג ) ויפקיד...
אל הספר