בפרקים הראשונים של הספר הובאו נבואות על "גוי מצפון , " שיביא חורבן והרס על יהודה ועל ירושלים , אך לא ברור מיהו אותו עם ( ראה על כך בפירוש לפרק א , יד . ( בפרק כ נזכר לראשונה בספר ירמיה שמה של בבל . יש מקום לשער , שארגון זה של הכתובים משקף נאמנה את הסדר ההיסטורי של אמירתם : בראשית פעילותו הנבואית , קודם עלייתה של בבל , היה לירמיהו מושג מעורפל בלבד על זהותו של העם העתיד לרשת את האימפריה האשורית המתפוררת , ועל כן דיבר באופן כללי על גוי מצפון ; מאוחר יותר , משהתברר שבבל היא אשר ירשה מאשור את ההגמוניה באיזור הקשת הפוריה , נוקב ירמיהו בשמה ( על האימפריה הבבלית , עליתה ונפילתה , ראה בנספח א ? . ( תופעה זו של מדינה המשתלטת על מדינות אחרות , וישראל בתוכן , העסיקה רבות את נביאי ישראל . הראשון שניסה לתת הסבר היסטוריוסופי תיאולוני לתופעה זו , היה ישעיהו . הוא הוטרד בשתי שאלות : כיצד זה מצליח עם אלילי לרדות בעמים כה רבים , וישראל , עם ה , ' בכללם ; ומהי החוקיות ההיסטורית , אשר תביא בסופו של דבר למפלתה של ממלכת הרשע האשד רית . התשובות שמשיב ישעיהו הן , שאשור היא שליח ה' להעניש את ישראל ; אין היא אלא...
אל הספר