מחצלות , סלים וחבלים וכן עיבוד עץ , עצמות וצדפים . חומר הגלם במלאכות האחרות אינו משנה את תכונותיו הבסיסיות . לא כן בתהליך יצירת כלי החרס . חומר הגלם , שהוא טין דק הנוצר משחיקת סלע לחלקיקים זעירים , הולכתו על ידי מים זורמים ושיקועו בעמקי נחלים , חייב לעבור שינוי - ייבוש וצריפה באש - כדי שיהיה עמיד ושימושי . כלי חרס שלא נצרף באש , יחזור למצב הגולמי של גוש טין , אם יירטב במים . עמידותו תלויה הן בהתנדפות פרודות המים הנמצאות בין פרו דות הטין והן ביציאת המים הנמצאים בתרכובת הכימית של הפרודות עצמן . ? תכונתו החשובה ביותר של הטין היא הפלאסטיות שלו ; כל עוד הוא לח , אפשר ליצור ממנו כל צורה , לסתור אותה וליצור צורה חדשה . אפשר גם להוסיף לטין ולגרוע ממנו בקלות . תכונתו הפלאסטית של הטין היתה מוכרת לאדם כבר בתקופות קדומות . פסלונים קטני ממדים של בעלי חיים עשויים טין לא צרוף נמצאו בשכבות מנורים של התקופה המסולי תית בארץ ישראל , שזמנן 12 , 000 שנה לפה '' ס לערך . לעומתם כלי חרס צרופים באש מוכרים לנו בארץ רק החל מאמצע התקופה הניאולי תית , סביב שנת 6000 לפה '' ס לערך . כאשר למד האדם את התהליך של צרי...
אל הספר