בפסוקיו הראשונים של פרק יז בא שיר נבואי בודד ( פסוקים א-ד , ( שאינו מתקשר לפניו ולא לאחריו והוא עומד לעצמו . שניים מפסו קיו ( נ-ד ) מקבילים בעיקרם לפרק טו , ינ-יד , אף שכאן הם באים בכמה שינויי נוסח ובגיר סה קצת יותר מלאה . לאחר זה מסתמנת יחידה ספרותית נבואית רצופה ( יז , ה-יח , ( שבחלקה הראשון באים שלושה מאמרי חוכ מה : פסוקים ה-ח , שהם דברים בגנות הרשע הבוטח באדם ונמשל לערער בערבה , ובשבח הצדיק הבוטח בה' ונמשל לעץ שתול ליד יובל מים ( תיאור קרוב מאוד לחציו השני של דימוי זה , בשינויי לשון מסוימים , מופיע במזמור החוכמה בתהלים א , ג ;( פסוקים ט-י , שהם פתגם ( פסוק ט ) עם מעין הסבר נבואי מוסרי של כוונתו ( פסוק י ;( פסוק יא , שגם תחילתו פתגם " ) קרא ךנר ולא ילד ( " והמשכו מעין הרחבה וביאור של התוכן המוסרי של הפתגם . כל שלושת המאמרים הללו מצטרפים לכלל הודעה נבואית ( פסוק ה : "כה אמר ה ;"' פסוק י : "אני ה' חקר לב" וכו , ( ' שבתוכנה מקופלים תוכחה מוסרית ואיום של פורענות . בחלקה השני של היחידה הספרותית ( פסוקים יב-יח ) באה התגובה הלירית להודעה הנבואית , לפי הדגם המצוי בנבואות שבפרקים אלה של ...
אל הספר