ירמיהו משתמש באמצעים ספרותיים שונים כדי להביע את דעותיו ולפרש לעם את השקפותיו : אמירת דברים כמשמעם ; שימוש במטאפורות להבהרת יתר ; סיפור חזונות ופענוחם ( כגון חזון "מקל השקד" בפרק א . ( התופעה המיוחדת במינה של הנבואה , כלומר , הופעת אנשים , המשוכנעים שכנוע פנימי עמוק שהוטלה עליהם החובה להביא את דבר האל לאדם , תופעה זו נחקרה במחקרים רבים . דומה שהרמב"ם היטיב להבין את החוויה הנבואית בתארו אותה כמין שפע היורד על הנביא ועליו "לתרגמו" לשפת יום יום . פענוח החוויה הנבואית , הניסיון לבטאה בדרכים , שבשר ודם רגיל בהם - זהו אחד המאבקים הקשים של הנביא . ואין זה רק מאבק על הבהרת מהות החזון האלוהי לאחרים , אלא , ואולי בראש וראשונה , ניסיונו של הנביא לגבש לעצמו בכלים של יום יום את המסר האלוהי שקיבל ברגעי ההשראה . לפיכך יש לראות בריבוי האמצעים שנוקט הנביא ביטוי להתלבטותו בשאלה מהי הדרך הטובה ביותר והבהירה ביותר לשימור החוויה הנבואית ולהעברתה אל הכלל , אל השומעים שלא נטלו חלק בחוויה ? . המעשה הסמלי הוא אחת הדרכים שנוקט ירמיהו על מנת לגבש את המסר האלוהי ולהעבירו לזולת . המעשה הסמלי קרוב באופיו למשל , שכן...
אל הספר