ירמיהו המתלונן כאן על סבל ורדיפות ועל שלוותם והצלחתם של הרשעים , מתאר את צרתו האישית בסוג ספרותי , הידוע בייחוד מספר איוב וממזמורי החוכמה שבתהלים , והמצוי גם בכמה מספרי החוכמה של המזרח הקדום , העוסקים בבעיית "הצדיק הסובל" והמקבילים לספרי איוב וקהלת . כך , למשל , מתחנן הצדיק המיוסר בספר החוכמה השומרי המכונה "האדם מול אלוהיו , " שנתחבר בסביבות מאה י '' ח לפה '' ס , אל האל האישי שלו : " זרועי , בלא יודעין , הכלימתני בעיניך , ואתה הראיתני תלאות , העטית עלי חרפה.- אם אבוא הביתה - נכאה הרוח , אני הגבר , אם אצא לרחוב - כבד הוא הלב , אני הצעיר - רועי הנאמן ירגז עלי , יביט בי בעין רעה , הנוקד אשר לי - יתעמר בי ללא עוול בכפי , אוהבי לא ידבר אלי נכונה , ורעי את דברי האמת אשר אומר , ישם לשקר , איש השקר ירעם עלי בקולו - ואתה , אלי , לא השיבותם אחור " ! ( שורות . ( 40-31 כמלים דומות מתלונן גם "איוב הבבלי" בספר החוכמה האכדי , המכונה "אהללה את אדון החוכמה , " שנתחבר בתקופה הבבלית התיכונה : " אנכי הגא הפכתי לעבד , בתוך שבטי הענף הייתי לערירי : כי אעבור בעווק - נזקפות האוזניים , כי אבוא אל הארמון - קורצ...
אל הספר